×
קוד IMDG הוא בעיקרו ספר הכללים לشحن חומרים מסוכנים באוקיינוסים. הוא מפרט את הדרוש להאריזה הנכונה, תיוג ברור ו весь הניירת הנדרשת לפני שמשהו מסוכן עוזב את הנמל. נתמך על ידי תקנות SOLAS ועדכני על ידי הארגון maritim הבינלאומי (IMO), הכללים הללו עוזרים למנוע אסונות בים שבהן כימיקלים עלולים לדלוף או להתignite במהלך הנסיעה. הקוד עובר סקירה מחדש אחת ל - שנתיים בערך כדי לעקוב אחרי האיום החדש שהתפתח. ניקח למשל סוללות ליתיום - הימצאותן במטענים של אוניות עלתה ב - 22 אחוז בין השנים 2020 - 2023 בלבד. סוג של דפוס צמיחה כזה אומר שהרגולטורים נאלצים לעדכן כל הזמן את פרוטוקולי הבטחה כדי להתאים אותם למציאות ולא להישאר מאחור.
חומרים מסוכנים מסווגים לתשעה מחלקות סיכון, הכוללות חומרי נפץ, גזים דליקים וחומרים קורוזיביים. קוד IMDG עוקב אחר התקנות המודל של האו"ם, ומאפשר תקינות הובלת חומרים מסוכנים של תהליכים בשטח 179 מדינות. לדוגמה, נוזלים דליקים מסוג 3 דורשים אריזות מיוחדות שאושרו על ידי האו"ם ובוצעו בהן מבחני עמידות בלחץ ומונעת דליפה.
כרך 1 מתאר דרישות תפעול למטענים:
כרך 2 כולל רשימת סחורות מסוכנות (DGL) הכוללת 3,000 ערכים, המפרטת את תנאי התחבולה לכל חומר. יוצאי דופן כוללים פטורים בכמויות מוגבלות לחומרים עם סיכון נמוך כמו בשמים (UN1266) וקוסמטיקה באיזון (UN1950). יוצאי דופן אלו מקטינים את עלות הדיבורים ב-40% למשלוחים מוסמכים, תוך שמירה על רמות הבטחה.
לביטחון התעופה תורמות רבות הוראות הבטיחות של איגוד התעופה הבינלאומי (IATA) בנוגע לסחורה מסוכנת, הידועות בשם DGR. הנחיות אלו עובדות במקביל להוראות הטכניות של ICAO ומעודכנות מדי שנה. הן כוללות נושאים חשובים כמו הפרדה בין סוגי מטענים שונים, ודאות שחבילות ישארו שלמות במהלך ההובלה, וכן דרישות תיעוד מתאימות לפי אחד עשר קטגוריות סיכון שונות. ניתוח נתונים מהשנה 2023 מגלה דבר מעניין שהתרחש לאחר ש-IATA החלה לדרוש אריזה דו-שכבתית לכל משלוחי הסוללות – ירידה של כ-32% בתאונות הקשורות לסוללות ליתיום בטיסות. עבור כל מי שמוביל סחורות באוויר, קבלת רישוי דרך תוכנית הדרכה מאושרת על ידי IATA הפכה למעשה עסקי חיוני בימינו. כל חברת תעופה שומרת על חוקים ספציפיים משל עצמה, ולכן על מי שמשלח לדעת בדיוק מה מצפה לו המוביל הספציפי שלו בנוגע להובלת חומרים מסוכנים.
תקנות התחבורה על הקרקע נופלות תחת סמכותה של מנהל السلامة לפקקים וחומרים מסוכנים (PHMSA) שבמשרד התחבורה של ארצות הברית, ומשולבות במיוחד ב-49 CFR חלק 172. גרסה האחרונה של 'מדריך סוללות הליתיום 2024' ערכה מספר שינויים באופן שבו יש לבצע בדיקות תאים ליוניות ליתיום. עדכונים אלו עומדים בדרישה טובה יותר לסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בהוראות המודל של האו"ם, דבר שהענף דרשה כבר זמן רב. בחינת נתוני אכיפה של PHMSA משנה שעברה חושפת מגמה מעניינת: הוטלו קנסות בשווי של יותר ממיליון דולר שש, עקב כשל של חברות בהעברת מידע על הסיכונים במהלך משלוחי משאיות. ההשפעה הכלכלית הזו מדגישה עד כמה רצינית היא עמידה בדרישות רגולטוריות כשמדובר בהובלת סחורות מסוכנות בצורה בטוחה בין מדינות.
מעל 95% מהמדינות מחייבות את כללי שילוח החומרים המסוכנים על פי התקנות המודל של האו"ם, ויוצרות עקביות בסיסית בין אמצעי התחבורה. יוזמות יישור מפתח כוללות:
נמשכות פערים בשיעורי יוצאי הדופן, כאשר IATA מאפשר 30% פחות נוזלים דליקים לאחדה בהובלה אווירית מאשר IMDG.
תקנים בינלאומיים כמו קוד IMDG אוסרים אוניברסלית חומרי נפץ, דבקים דליקים וכלי רתיחה מכוונים במטענים מסחריים. חברות תעופה גדולות מגבילות:
לפי דוח התאמות החומרים המסוכנים לשנת 2024, 34% מהشحنים של חומרים מסוכנים שנדחו כוללים נוזלים מתלקחים לא מוצהרים או כימיקלים מוגבלים. האיסורים האלה חלים באופן שווה על תחבורה אווירית, ימית וקרקעית לפי התקנות של IATA ו-IMDG.
חומרים שנflammים בקלות, כגון אצטון ופרופאן, זקוקים לטיפולי יציבות מיוחדים וכן לערימה שאושרה על ידי האו"ם כיוון שהם עלולים להפוך לאדים במהלך הובלה. השינויים האחרונים בכללי הסחורה המסוכנת של IATA דורשים כעת מערכות שחרור לחץ משופרות למשלוחי גז בדרכים אוויריות מסחריות לאחר 2025. למה? בואו נסתכל על המספרים: בערך אחד מכל חמישה תקלות בחומרים מסוכנים בתעבורה האווירית קרה בגלל שחומרי ההאריזה לא שמרו את הגז כראוי. מומחים בתעשייה דרשו שיפורים אלו במשך שנים, במיוחד אחרי מספר תאונות בולטות שהדגישו עד כמה מסוכנת יכולה להיות אחסון לא נכון של חומרים נדיפים בטיסה.
בשנת 2023 אירע נחיתת חירום לאחר ששעורים אסתטיים בקנISTER נדלפו במטען, מה שהפעיל אזעקות אש. חוקרי התאונה גילו שהמטען לא כלל תיוג מס danger 2 וגליונות ביטחון נדרשים. האירוע הזה, שבערך 740,000 דולר (Ponemon 2023), מדגיש למה חברות תעופה דורשות כיום אימות כפול עבור כל משלוחי מיכלים מלחצים.
חברות הובלה גדולות מיישמות מדיניות שונות בנוגע למשלוח חומרים מסוכנים, כדי לעמוד בהוראות אזוריות ודרישות תפעוליות. הבנת ההבדלים מבטיחה עמידה בחוק ומניעת דחיית משלוחים.
UPS מחייבת שולחים להשלים את תוכנית התאמות החומרים המסוכנים של UPS לפני העברת פריטים כמו נוזלים דליקים או חומרים קורוזיביים. תהליך האישור כולל אימות של אריזות מאושרות על ידי האו"ם ותוויות תקשורת סיכון. UPS אוסרת בתוקף חומרים מדבקים וחומרי פירוטקניה תעשייתיים בכל רמות השירות.
שירות הדואר של ארצות הברית מחזיק במגבלות המחמירות ביותר, ואוסר שילוחים בינלאומיים של כל חומרים מסוכנים לפי מנואל פעולות הדואר §621. קיימים יוצאים מן הכלל לשימוש מקומי בכמויות מוגבלות של מוצרים לצרכים אישיים ולאerosולים לא דליקים, אשר דורשים תוויות ORM-D וszltq רק באמצעות תחבורה برית.
DHL מעבדת משלוחים בהתאם לתקנים בינלאומיים לפי תקני IMDG להובלה ימית והנחיות IATA לשילוח אווירי. החברה מאפשרת משלוח של חומרים דליקים מסוג 3 וגזים לא דליקים מהחלוקה 2.2 עם אישור אוניברסלי (UN) תקין. כל משלוחי החומרים המסוכנים דרך DHL דורשים הודעה מוקדמת ומסמכים על הסיכון בשפות רבות.
